פלייבקים לשירים ישראלים
 

זה מאוד טרנדי לעשות ערבי שירה ואם אתם מתכננים אחד כזה, תזדקקו לפלייבקים לשירים ישראליים. כל מה שצריך זה מנחה עם קול, שיכול לסחוף את הקהל אחריו. כל אחד בארץ אוהב ומתחבר לשיר אחר וסיבותיו עמו. יש שאוהבים שיר מסוים כי הוא מזכיר להם משהו מהילדות, מהצבא מהגרעין וגם מההגנה...אנשים ששרים שירים בחבורות זמר בדרך כלל שרים את שירי ילדותם ובחרותם והם לא רוצים להפסיק לשיר. לא סתם הגעבטרון הפך להיות שם וסמל לשירה צברית. מדובר על חבורה בקיבוץ ששנים רבות בחדר האוכל הוקדשו לשירה בציבור שאף אחד לא היה מוכן להחמיץ.

שירה ישראלית היא בד.נ.א. של עם ישראל. יש לנו שירי מלחמה וגעגועים, ושירים עצובים ושירי כמיהה לשלום שרק יגיע (אבל הוא לא מגיע) ועוד המון שירים שמתחברים לתקופות, לזמנים, להיסטוריה ולחלום הישראלי. פלייבקים לשירים ישראלים יכולים בהחלט ליצור ערב חד פעמי של געגוע והווי.

שירים על ישראלים

​

מאחורי כל שיר מסתתר איזה שהוא סיפור מעניין, זה קורה תמיד. אם כך פלייבקים לשירים ישראלים, לא יכולים לספר את הסיפור אבל נזכיר כמה אנקדוטות במאמר זה. אבניבי למשל זה שיר שכתב אהוד מנור אבל נורית הירש שהלחינה אותו השתתפה גם בכתיבת הבית הראשון, הידעתם?

השיר "אחי הצעיר יהודה" נכתב ע"י אהוד מנור על אחיו שנפל במלחמת יום הכיפורים. במקור הייתה שם שורה: החתולים מייללים על המרפסת ומבקשים חלב. מאוחר יותר שינה אותה אהוד מנור וכך כתב: רוחות ערבית מייללות על המרפסת את כל שירי הסתיו.